שמורות טבע - נחל הבשור

ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג נגב צפוני
 
תאור השמורה המוצעת וייחודה:
השמורה המוצעת משתרעת לאורך המקטע המרכזי של ערוץ נחל הבשור וגדותיו, החל מצומת צאלים בדרום (מפגש הכבישים 222 ו-234) ועד לצומת רעים בצפון (מפגש הכבישים 232 ו-234). השמורה צרה וארוכה בשל אופיו הטבעי של ערוץ הנחל אותו אמורה לשמר. משני עבריה שטחים חקלאיים נרחבים - גידולי שדה, מטעים ופרדסים. לאורכה מספר מאגרי מים ומתקני מקורות המשמשים להשקיית השדות החקלאיים. בתחום השמורה המוצעת שתי שמורות טבע מוכרזות - שמורת נחל הבשור ושמורת פארק האפיק, ובמרכזה גן-לאומי הבשור (מכונה גם פארק אשכול). בחלקה הצפוני שני יערות נטע-אדם: יער המילואים ויער רעים. בחלקה הדרומי יער צעיר: יער מקורות. ערוץ הנחל לאורך המקטע המוצע הינו מבותר ביותר ויוצר נוף של בתרונות לס וקניונים בעלי קירות אנכיים ומצוקיים. המהווים ניגוד בולט לסביבתם: פני השטח של חבל הבשור מתונים מאוד. אזור זה מתאפיין במישורי לס, ושטחים גליים המתרוממים במתינות לכיוון מזרח. במרכז השטח וצפונו מתרוממים רכסי כורכר, ודרום האזור מכוסה במישורי חול.
נחל הבשור מהווה, בשל המים והצומח השופע לאורכו, גורם משיכה ומסתור לבעלי-חיים ועופות רבים, כמו-גם לחברת חי אקווטית השוכנת במימיו (יצחקי וחובריו 1978). בשל סביבתו המדברית מעוטת המשקעים, או החקלאית - נטולת העצים, אפיק הנחל מהווה ניגוד חזק לסביבתו ולכן חשיבותו הרבה לעולם החי. הנחל על יובליו מחבר אזורים אקלימיים שונים ובתי-גידול שונים מאוד באופיים: מהר הנגב הצחיח בדרום, דרך ספר המדבר הערבתי במזרח ועד למישור החוף הדרומי והחולי בשיפכו המערבי. חיבור זה מאפשר זרימה של צמחים ובעלי חיים לאורכו וקישוריות ברמות שונות: מנופים ובתי-גידול ועד לקישוריות בין אוכלוסיות מרוחקות.
שני הנחלים (גרר ובשור) שופעים מעיינות רבים ונביעות המהוות בסיס לחקלאות והתיישבויות קדומות באזורים אלו. ניתן למצוא עדויות ארכיאולוגיות לקיום יישובים ופעילות חקלאית ומסחרית ענפה לאורך ההיסטוריה. לדוגמה תל-גמה, בו נחשפו מספר רב של שרידים המעידים על התיישבות כמעט רציפה במקום החל מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה ההלניסטית.
אזור הנגב המערבי מהווה את "אסם התבואה" של מדינת ישראל, והחקלאות הענפה בו מתפרסת ומגיעה עד לגדות הנחלים. הנוף השולט באגן הניקוז של נחלים אלו הוא בעיקרו מישורי וחקלאי: שדות נרחבים, וכן מטעים ופרדסים, וביניהם ערוצים ובתרונות טיפוסיים. החקלאות הענפה באזור פגעה קשות בנופים הטבעיים שהיו בנגב המערבי, וכיום אזור הנחל הוא המפלט הטבעי האחרון לעולם החי ולמטייל.
מטרת התכנית יצירת מסגרת תכנונית לשמורת טבע ויער נחל הבשור, ע"י הגדרת גבולות, ייעודי קרקע וקביעת הנחיות לשמירה על החי, הצומח והדומם במצבם הטבעי בשמורת הטבע, תוך מתן אפשרות לקליטת קהל בשטחי היער, ולאפשר פיתוח דרכים נופיות ודרכי אופניים, תצפיות נוף, חניוני נופש, מעברים מעל הנחל וכניסת קהל לביקורים בשמורה.