פרוייקטים נבחרים - תכנון אסטרטגי

יזם התכנית: הרשות לפיתוח ירושלים

העיר העתיקה ירושלים, בין הערים העתיקות בעולם, מהווה מרכז רוחני לשלוש הדתות המונותאיסטיות. ערכיה ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים הפכו אותה למוקד עליה לרגל ותיירות ולאתר מורשת עולמית.
תהליך התכנון בעיר העתיקה בקש להניע תהליך בר קיימא של התחדשות עירונית כוללת תוך שימור ערכי האתר, ניהול התיירות והצעת דרכים למיתון השפעתם של קונפליקטים על מציאות החיים במקום.
ייחודיותו של תהליך התכנון לעיר העתיקה הינו במצרף בין תחומי דעת שונים והאינטגאציה ביניהם, ניהול תהליך מקצועי מול ריבוי בעלי עניין ועל רקע הרגישות הגיאופוליטית.
תהליך התכנון יצר מגוון תוצרים, ביניהם, תכנית יישום רב שנתית למרחב הציבורי, מתווה להמשך תכנון סטאטוטורי, תכנית המגדירה תנאים להוצאת היתרי בניה בעיר העתיקה, ומסמכי מדיניות בנושאי חברה, שימור מורשת בנויה, תיירות בת קימא, נגישות, תשתיות הנדסיות ושירותי ציבור.
חברת ת.י.ק פרויקטים ניהלה את תהליך התכנון הכולל והייתה שותפה לגיבוש הפרוגראמה של הפרוייקט ולעריכת תוצרי התכנון.
המלצות המדיניות ותכנית היישום שגובשו בעבודה יושמו תוך כדי עריכתה.

ראה מידע נוסף..

יזמי התכנית: החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע

העיר באר שבע זוכה בשנים האחרונות לתנופת פיתוח מרשימה בכל תחומי העשייה, כיאה לבירת המטרופולין של אזור הדרום. קברניטי העיר רואים בתיירות מנוע צמיחה חשוב, ובהתאם שמו להם למטרה את פיתוח התיירות בעיר.

חזון תכנית האב לתיירות הינו פיתוח תיירות בבאר שבע, המשולבת בתכנית האסטרטגית הכוללת לקידום העיר במישור הכלכלי, התרבותי והתדמיתי, תוך התייחסות למעמד העיר כמטרופולין הדרומי בישראל.

החלופה האסטרטגית שנבחרה לפיתוח התיירות בב"ש הינה "עיר כל הזמנים". בהתאם לחלופה הנבחרת, נערכה תכנית יישום לפיתוח התיירות בבאר שבע, שמתייחסת להיבטים פיזיים, שיווקיים, כלכליים וארגוניים רלוונטיים, ותיתן כלים בידי עיריית באר שבע למימוש הגשמת חזון ומטרות התכנית.

המלצה מרכזית בתכנית הינה להמשיך ולבסס את העיר העתיקה כמוקד עסקים, תיירות, תרבות ובילוי אזורי מוביל בבאר שבע ובנגב כולו. ראוי כי פיתוח התיירות בבאר שבע יחל בעיר העתיקה, כהמשך טבעי לפעילות המתקיימת היום. העיר העתיקה הינה מתחם תוסס לאורך כל השנה, בה מתקיימים אירועים ופעילויות מגוונות. יש לחבר בה את כל המוקדים הפעילים היום.

חברת `תיק פרויקטים` עמדה בראש צוות התכנון וניהלה את הכנת תכנית האב לתיירות לעיר באר שבע.

יזמי התכנית: מוא"ז מטה יהודה, משרד הפנים, משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תכנית האב לתיירות נועדה למצב את מטה יהודה על מפת התיירות של ישראל כמרחב מורשת וריאה ירוקה בין ירושלים ותל אביב.
חזון התכנית האב הוא שימוש בתיירות כמנוף לחיזוק כלכלי, ככלי לשימור הקרקע החקלאית ומקור להגדרת זהות ושייכות של תושבי הישובים הכפריים במרחב של מטה יהודה.
מטרות התכנית הן: גיבוש מדיניות תיירות חקלאית למועצה האזורית, חיזוקם הכלכלי של הישובים החקלאיים במועצה באמצעות פיתוח התיירות החקלאית, מיצוי היתרונות לשילוב בין התיירות לחקלאות והתוויית פיתוח תיירותי בכפוף למדיניות התכנון והפיתוח בר קיימא הארצית והמחוזית כפי שהוגדרה בתמ"א 35, תמ"מ 1/30 ובתכניות אחרות.
תכנית האב עוסקת ביצירת המצע לשגשוג ולפיתוח תיירותי במטה יהודה בהיבט הסטאטוטורי, מיתוג ושיווק של האזור ובמבנה הארגוני התומך . כחלק אינטגראלי מתהליך התכנון מתקיים שתוף ציבור ברמות שונות של מעורבות, כאשר התובנות הצומחות מהמפגש עם הצבור מוטמעות בתכנית.
חברת ת.י.ק פרויקטים ניהלה את תהליך התכנון ושימשה כמתכננת התיירות.

יזם התכנית: הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב

בעקבות החלטת ממשלה 2397, להמשיך לפעול לפיתוח כלכלי חברתי לשם קידום האוכלוסייה הבדואית בנגב, הוחלט לקדם תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2017-2021. האתגר העומד בבסיס הכנת התכנית הוא חיזוק והעצמה של היישובים הבדואים ומטרת התכנית היא לעמוד בו באמצעות שלושה תחומים עיקריים: תיירות, צמיחה חברתית כלכלית.
 
פרק הצמיחה הכלכלית חברתית מתמקד ביצירת תהליכי התחדשות, צמיחה והרחבה של הפעילות הכלכלית במרכזים העירוניים של היישובים הבדואים. לצורך יצירת תהליכים אלו נבחנו מנקודת מבט כלכלית היבטים של מסחר, תעשיה ותעסוקת נשים, כאשר הדגש הוא על האחרון מבניהם. במסגרת הבחינה נערך איסוף נתונים של המצב הקיים, בתחום המסחר והתעשיה תוך התמקדות על העיר רהט ובתחום תעסוקת הנשים מתוך ראיה רחבה של כלל החברה הבדואית בנגב. נכון לעכשיו נמצאת הבדיקה בשלבים מתקדמים יותר של מיון וניתוח הנתונים וגיבוש מתווה פעולה.
 
פרק התיירות עוסק בפיתוח עוגנים תיירותיים ועסקי תיירות בחברה הבדואית. כשלב ראשון נעשה מיפוי וניתוח של היזמים והיוזמות הקיימים ביישובים וכן של פעילויות משרד החקלאות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בתחום התיירות. לאחר מכן הוכנה תכנית עבודה רב שנתית מקיפה של מיזמי תיירות, שמכילה גם מיזמים שמטרתם למנף את אלו הקיימים וגם מיזמים חדשים בתחומי תיירות חסרים. המיזמים שבתכנית דורגו לפי מידת חשיבות וזמינות וחולקו לקטגוריות של "ארגון ושיווק" – יוזמות, אירועים, חינוך שיווק ועזרים, אשר אינם דורשים תשתיות פיזיות למימושם ו"תשתיות תיירות בהכשרה סטטוטורית"- מיזמים אשר לצורך מימושם יש צורך באיתור שטחי קרקע פנויים ומתאימים או תכנית מתאר או תכנית מפורטת.
 
פרק התחבורה מטרתו לנסח הגדרה של צרכי התחבורה ברשויות וכן הגדלת התדירות והנגישות לתחבורה ציבורית בצמתים, בכבישי הגישה וביישובים, כתוספת לפעילות המתוכננת ע"י משרד התחבורה וזרועות הביצוע ברכבת ישראל ובנתיבי ישראל. בנוסף, עבודתו המרכזית היא עדכון ההנחיות לתכנון רחובות במגזר הבדואי: לימוד הצרכים והאתגרים הייחודיים הכרוכים בתכנון תנועתי למגזר הבדואי ומציאת פתרונות בהתאם לתנאי השטח.

יזם התכנית: הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב

התכנית האסטרטגית הכוללת להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מנחה ומניעה תהליך בו משולבים תחומי תכנון ההתיישבות, הסדרת הקרקע, הפיתוח והאכלוס, יחד עם תכנית צמיחה כלכלית חברתית למגזר הבדואי.
התכנית מציגה תפישה כוללת להסדרת ההתיישבות ובכלל זה המלצות מפורטות לקידום סטטוטורי ולבחינות היתכנות, הנדרשות להשלמת מעשה ההתיישבות.
התכנית מבקשת ליצור הסכמה לאומית רחבה, המעמידה את האדם במרכז התכנית, תוך יצירת שיפור משמעותי באיכות החיים של כלל האוכלוסייה הבדואית בנגב. התכנית מניחה כי תהליך הסדרת המקרקעין יעמיד חטיבות קרקע המספקות את צרכי הריבוי הטבעי בישובים הקיימים והמתוכננים, את האפשרות להסדיר את הפזורה הפנימית המתגוררת בתחום היישוב, ולכנס אל היישובים, או בצמידות דופן להם פזורה חיצונית, ככל הניתן.
נבחנו שתי חלופות קצה ליישוב הפזורה הבדואית: חלופת "האדם" הגורסת כי יש להעניק לאוכלוסייה הבדואית בנגב את הסיכוי המיטבי לקידום חברתי וכלכלי ולשילובה בחברה הישראלית, וחלופת "האדמה" המבקשת להותיר כל משפחה בדואית בצמידות מלאה לפיסת הקרקע בה היא מתגוררת בפועל. התכנית שואפת ליצור אופטימיזציה בין שתי החלופות. כלומר, גיבוש חלופה בה גלומה התשובה המיטבית לחיזוק האוכלוסייה הבדואית. התכנון המרחבי בנוי כך שמחד גיסא הצורך בהעתקת אוכלוסייה יצומצם, ככל הניתן, ומאידך גיסא, יובטחו שירותים חברתיים, הזדמנויות כלכליות, ותשתיות פיזיות ברמה המקובלת בחברה הישראלית.
המגמה המוצעת בתכנית הינה הסדרת ההתיישבות במסגרת הישובים הקיימים והמתוכננים ובמספר איתורים חדשים, שייבחנו ע"י הרשות באמצעות צוותי התכנון המרחביים, כאשר פרק חיוני משלים יעסוק בתוכנית כלכלית חברתית לחיזוק הישובים הללו.

יזם התכנית: מנהל התכנון ומשרד האנרגיה

רקע - המועצה הארצית החליטה לאמץ את מסמך המדיניות לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים – תמ"א 14ג` ולהורות על קידום תכנית מתאר ארצית מפורטת לאתר שדה בריר.
מסמך המדיניות תמ"א 14ג` בחן בין השאר את הצורך בהבטחת עתודות פוספט לתעשייה עד לשנת 2045. העתודות המשוערות באתר שדה בריר נאמדות בכ-80 מ"ט, ויוכלו לתת מענה למחסור הצפוי בטווח הקצר והבינוני.

סטטוס התכנית: התכנית בשלב ניתוח חלופות לאתר התכנון ולתוואי ההובלה מהאתר למפעלים במישור רותם.
התכנית כוללת הכנת תסקיר השפעה על הסביבה הבוחן את ההשלכות הסביבתיות, נופיות ואקולוגיות של התכנית.
לתכנית צוות יועצים הכולל אדריכל, גיאולוג, מהנדס מחצבות, יועץ סביבתי, מהנדס תנועה ואדריכלית נוף.

יזם התכנית: מנהל התכנון, משרד הפנים

בהמשך להחלטת המועצה הארצית משנת 2005, יזם מנהל התכנון במשרד הפנים, עריכת מסמך מדיניות ותכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים – תמ"א 14/ג`, כחלק מתכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה, תמ"א 14.
מטרתה העיקרית של תמ"א 14/ג` והאתגר העומד במרכזה הוא הבטחת האיזון בין שלושה גורמים מהותיים:
כלכלה – מתן מענה לצרכי המשק הלאומי, מן הבחינה הכלכלית והחברתית בטווח הבינוני והארוך.
חברה וסביבה – השפעה על האדם, השפעה על הסביבה ואפשרויות לצמצום השפעות שליליות חברתיות וסביבתיות.
תכנון – מיקום אתרי כרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים ביחס לפיתוח קיים ומגמות תכנון ופיתוח עתידיות.
תכנון תמ"א 14/ג` מתבסס על סקר המכון הגיאולוגי לתפרוסת המחצבים בישראל, עפ"י הסקר ממוקמים מרבית מרבצי המינרלים התעשייתיים במרחב הנגב.
חברת ת.י.ק פרויקטים עמדה בראש צוות תכנון לעריכת מסמך מדיניות מקיף ולאחריו עריכת תכנית מתאר ארצית עד להבאתה לאישור הממשלה.

יזם התכנית: משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות הצפופות מבין המדינות המפותחות בעולם. בכל אזור המרכז ולאורך החוף במשולש שבין חיפה אשקלון וירושלים הפך משאב הקרקע לנדיר ויקר ובו מתגוררים 74% מאוכלוסיית המדינה. באזור המרכז השטחים הפתוחים החקלאיים מהווים את הפוטנציאל המידי לתכנון אורבאני.
אולם לשטחים הפתוחים ולמרחב הכפרי בשולי העיר יש חשיבות כמעטפת ירוקה למרחב העירוני, וכאזור פנאי ונופש מטרופוליטני. אזורים אלו בעלי חשיבות רבה ביצירת המשאב התיירותי, ואף תמ"א 35 הכירה בחשיבות מרחבים אלו לעיצוב דמותה של הארץ והאזור.
מסמך העמדה מציע תובנות חדשות וייחודיות ביחס למרחב הכפרי בשולי העיר (המרחב ה"פרי אורבאני"), בכך שהוא ממליץ על תכנון מתכלל וחוצה גבולות בין עיר וכפר, באזור נפתי, תוך בדיקת צרכי הרשויות. יש להכיר בייחודיות מרחב זה- בלחצי הפיתוח, בפיצול המנהלי וקשיי המשילות, בכך שהוא פוטנציאל כספק מזון טרי ומידי, בדינמיות ובמרחב המקוטע שלו.
המניעים למסמך זה הם האיום על אופי ושלמות המרחב הכפרי ויישוביו הנובע מהתכנית אסטרטגית לדיור 2040, וישובים כפריים המצויים במרקם עירוני מתוקף תמ"א 35.
המסמך סוקר שמונה ישובים כמקרי מבחן אשר נבחנו מהיבטים קהילתיים, חברתיים ותפקודיים, כולל פגישות עומק עם נציגי היישובים. בנוסף נבחנו היבטים מרחביים –סטטוטוריים ופיזיים. בפרק הסיום מציע המסמך "ארגז כלים" מעשי להטמעה והנעה של המסמך.
בראש צוות הכנת המסמך עמד זאב טמקין. צוות המשרד – אד` אסף שקד, שרה סיגל, אד` מירום רייזר.
המסמך נכתב בשיתוף עם יוסי עופר- מתכנן חברתי.

יזם התכנית: הרשות לפיתוח כלכלי תל-אביב יפו

נמל יפו, אשר העניק לעיר את מעמדה ההיסטורי המרכזי באגן המזרחי של הים התיכון ושימש כשער הכניסה המערבי אל ארץ ישראל, מהווה נדבך חשוב במעמדה של יפו כעיר העתיקה של מטרופולין תל-אביב.
מסמך המדיניות לפיתוח נמל יפו, אשר נכתב בימים אלו ע"י צוות מתכננים, בראשות חברת ת.י.ק פרוייקטים, מתווה את המשך פיתוחו של הנמל, בידולו מן המתחרים על-ידי שמירת האותנטיות והמחשתה בעזרת הקמת מרחב נושאי, המספר את סיפוריו ההיסטוריים והתרבותיים של נמל יפו, בשילוב עם נמל דייגים פעיל, ספורט ונופש ימי, חוויה רומנטית ואירועי תרבות ואמנות. ככלל, מדגיש המסמך את התפיסה של נמל יפו כנמל מארח.
חברת ת.י.ק פרויקטים הובילה לגיבוש מסמך המדיניות, ניהלה את תהליכי התכנון ושימשה כמתכננת כללית ביחד עם צוות אשר כלל מתכננים בתחום הפיסי, הכלכלי והשיווקי.

תכנית רחבת היקף המשלבת מדיניות תכנון כוללת בתחום הפיזי, הכלכלי והשיווקי.
התכנית כוללת את צפון יפו, מחוף הים במערב, הנמל, העיר העתיקה ומתחמי המסחר והשווקים בואכה שדרות ירושלים.
בהמשך להתוויית המדיניות הכוללת הוכנה תכנית פיתוח לכל אחד ממתחמי התכנית. לכל מתחם תכנוני הוגדרו משימות, תקציבים ודרכי פעולה.
משרד תיק פרויקטים ערך וניהל את הכנת תכנית התיירות הכוללת למתחם התיירות ליפו.

יזם התכנית: הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

החלטת הממשלה מס` 1855, מיום 24.06.2007, בדבר עידוד התייעלות במשק הייצור והשיווק בענף ההטלה, קבעה כי יש לפעול להוצאת לולי ההטלה ממרכזי הישובים באזור מרום הגליל, לשם התייעלות בממשק הייצור והשיווק, שמירה על איכות הסביבה, שיפור התנאים התברואיים והווטרינריים ושיפור תנאי אחסון הביצים בלולים. על משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוטל ליישם את ההחלטה. התכנון התבצע בראייה ארצית, בדגש על יישובי גבול הצפון בהם מגדלים כ- 65% מכמות המטילות בישראל.
התכנית לוותה ע"י ועדת היגוי בין משרדית בראשות ראש מינהל התכנון וכללה תכנית אב ארצית לקביעת מדיניות והגדרת המסגרת הכוללת לתכנון חוות הטלה מודרניות, בדגש על התייחסות להיבטים תפקודיים, סביבתיים, נופיים ואחרים. נערך מסמך פרוגמאתי לבחינת משמעויות הנדסיות וסביבתיות הנובעות ממצב הלולים הקיימים שמהם יפונו המטילות וכן, גיבוש המלצות תכנון בהתייחס לשטחים מהם יפונו הלולים. לגבי יתר אזורי הארץ, כוללת התכנית מסמך ארצי הכולל בחינת היתכנות לאפשרות להוצאת לולים מחוץ לישובים כפריים אחרים שאינם באזור מרום הגליל.
על פי המדיניות ועקרונות התכנון שגובשו, קודמה הסדרה תכנונית-סטטוטורית של מתחמים חדשים לחוות לולי הטלה ב- 26 ישובים באזור מרום הגליל, ע"י תכנית מפורטת לכל ישוב, ובסה"כ 26 תכניות מפורטות. במסגרת התכנון הכולל, תוכננו לביצוע משטחי עפר ותשתיות ראש שטח למספר חוות הטלה ב"חוות חלוץ", אשר תוכננו בתחום תכניות מאושרות למבני משק.
חברת ת.י.ק פרויקטים עומדת בראש צוות התכנון להסדרת הלולים, בהזמנת משרד החקלאות ופיתוח הכפר. עבודת התכנון הינה רב גונית, בשילוב משרדי ממשלה שונים, ונוגעת בכל שלבי התכנון: תכנית אב וקביעת מדיניות, עריכת תכניות מפורטות ועד להוצאת היתרי בנייה לביצוע תשתיות לחוות ההטלה .

פארק ירושלים- פארקים מטרופוליטניים של ירושלים
יזם התכנית: הרשות לפיתוח ירושלים

פארק ירושלים מתפקד כפארק נופש מטרופוליני במרחב נופי קדם ומורשת תרבות חקלאית, לרווחת תושבי ירושלים ומדינת ישראל.
שלוש היחידות הגיאוגרפיות אוחדו למערכת אחת-עמק הארזים כ- 3,200 דונם, עמק רפאים כ- 5,000 דונם ועמק מוצא כ- 5,000 דונם, כחגורת שטחים פתוחים, העוטפת את ירושלים ושולחת "אצבעות ירוקות" אל הרקמה האורבנית ע"י פארק המסילה כ- 75 דונם ופארק נחל צופים כ- 640 דונם. לפארקים אלו יצורפו השטחים הפתוחים באגן ההיסטורי של העיר העתיקה.
את המערכת קושרת שדרת הפארק המורכבת מהפרויקטים המרכזיים הממוקמים במרכזי העמקים – אפיקי הנחלים המשוקמים ושבילי אופניים. בפארקים מתוכננים מוקדים מרכזיים כגון ספורטק בעמק הארזים, אגם נופש ופנאי לצד סכר עמק מוצא והרחבת גן החיות. שיקום אפיקי הנחלים יוצר הזדמנות ליצירת מוקדי פנאי ונופש. ביחד עם היצירה הפיזית של מערכת הפארקים סייע משרדנו בגיוס מקורות מימון, בניית תקציב ובגיבוש תפיסת תחזוקה לעתיד לבוא עם השלמת עבודות הפיתוח.
בתחילת שנת 2008 הוגדר מבנה עקרוני של מנהלת הקמה של הפארקים הכולל את הגופים: נציגי עיריית ירושלים, מועצות מקומיות שכנות, הרל"י, קק"ל, רט"ג ואנשי מקצוע רלוונטיים. הגופים החברים במנהלת מביאים אליה, כל אחד בתחומו, את ההתמחות הארגונית.
ת.י.ק פרויקטים הופקדה ע"י הרשות לפיתוח ירושלים לנהל ולגבש אסטרטגיה של התכנון הכולל ולפעול להקמת הפארקים המטרופולינים של ירושלים. צוותי עבודה- צוות תכנון פיתוח, צוות שפת מקום צוות אוצרות גרפיקה ומיתוג, צוות ארגון וכלכלה, צוות חברה וקהילה, צוות תיאום תשתיות.
משנת 2004 מקודמות ע"י חברת ת.י.ק פרויקטים תכניות סטטוטוריות להקמת הפארקים - עמק רפאים-תכנית 12,222 שאושרה בשנת 2013, עמק מוצא- תכנית י/מי/3 המצויה בשלבי אישור.

ראה מידע נוסף..

יזם התכנית: רשות מקרקעי ישראל, עיריית אילת, מועצה אזורית חבל אילות.

תכנית האב ותכנית המתאר התוו את המדיניות הכוללת לפיתוח העיר אילת ומרחב המועצה האזורית חבל אילות.
תהליך התכנון המורכב נוהל וקודם תוך התמודדות עם קונפליקטים וחסמים לפיתוח ברמה הארצית, האזורית והעירונית אשר נפתרו ברובם.

מטרותיה המרכזיות של התוכנית הן:

• הנחת תשתית לבנייה ופיתוח בתחום התכנית כנדרש מתחזית גידול האוכלוסייה.
• עידוד וקידום פיתוח ענף התיירות באזור.
• קידום פיתוח מערכות התשתית והתחבורה בתחום התכנית, כמנוף לפיתוח. 
• שמירה על ערכי הטבע ונוף ייחודיים וקביעת עקרונות להגנה על הסביבה ואיכות החיים בשלב הפיתוח.
• קביעת ההיבטים הדרושים לביצוע תכניות המתאר הארציות שבתחומה. 

התכנית נערכה כתכנית מתאר מחוזית חלקית תמ"מ 21/4/14. התכנית אושרה למתן תוקף באוקטובר2007. התכנית כללה פרויקטים מומלצים לפיתוח ובהם היישוב באר אורה.
משרד תיק פרויקטים ניהל את התכנון הכולל וגיבש את מסגרת הפרויקטים המיועדים לפיתוח.