פרוייקטים נבחרים - תכנון סביבתי ושטחים פתוחים

"אתר טבע עירוני" הינו מקום בתחום השיפוט של העיר, פתוח או מבונה, ובו תשתיות טבעיות.
משרד תיק פרויקטים ריכז צוות תכנון רב תחומי ושימש כמתכנן ראשי וסטאטורי להכנת תכנית אב לטבע עירוני בירושלים.
תכנית האב נערכה על רקע סקר אשר כלל 150 אתרים ובעזרתו התבררה כלל התופעה בפריסה מרחבית ותמונת מצב ראשונה באשר לתכולת האתרים בפרט.

תכנית התוותה את עקרונות הפעולה והאסטרטגיה לשילוב של טבע העירוני במארג העירוני וחיי הקהילה של העיר. התכנית משלבת בין ערכים אקולוגיים, סביבתיים, לבין המרקם האורבאני המפותח בו מתקיימות תשתיות ופעילויות אנושיות, המשמשים כולם הזדמנות לשיפור וחיזוק המערכות האקולוגיות לחיזוק איכות הסביבה והחיים בעיר. לאחרונה זכתה עיריית ירושלים באות החברה להגנת הטבע בזכות פעולות לקידום טבע עירוני בירושלים.

משרד תיק פרויקטים עורך בימים אלו את תכנית המתאר מקומית לטבע עירוני כפועל יוצא של תכנית האב בתחום שיפוט של ירושלים לצורך קביעת הגנות האתרים. התוכנית תקבע את הכלים התכנונים לתוספת שימוש של טבע עירוני בייעודי קרקע קיימים וקביעת הוראות והנחיות לתכנון לתוכניות מפורטות והנחיות להוצאת היתרי בניה אשר יוכנו בתחום האתרים.

כל נתוני הסקר נמסרים בהתאם לצורך למחלקת הנגישות העירונית והיא הגורם המרכז והמנחה את השימוש בנתוני הסקר ומרכזת את הפעולות הנגזרות להמשך.

פארק ירושלים- פארקים מטרופוליטניים של ירושלים
יזם התכנית: הרשות לפיתוח ירושלים

פארק ירושלים מתפקד כפארק נופש מטרופוליני במרחב נופי קדם ומורשת תרבות חקלאית, לרווחת תושבי ירושלים ומדינת ישראל.
שלוש היחידות הגיאוגרפיות אוחדו למערכת אחת-עמק הארזים כ- 3,200 דונם, עמק רפאים כ- 5,000 דונם ועמק מוצא כ- 5,000 דונם, כחגורת שטחים פתוחים, העוטפת את ירושלים ושולחת "אצבעות ירוקות" אל הרקמה האורבנית ע"י פארק המסילה כ- 75 דונם ופארק נחל צופים כ- 640 דונם. לפארקים אלו יצורפו השטחים הפתוחים באגן ההיסטורי של העיר העתיקה.
את המערכת קושרת שדרת הפארק המורכבת מהפרויקטים המרכזיים הממוקמים במרכזי העמקים – אפיקי הנחלים המשוקמים ושבילי אופניים. בפארקים מתוכננים מוקדים מרכזיים כגון ספורטק בעמק הארזים, אגם נופש ופנאי לצד סכר עמק מוצא והרחבת גן החיות. שיקום אפיקי הנחלים יוצר הזדמנות ליצירת מוקדי פנאי ונופש. ביחד עם היצירה הפיזית של מערכת הפארקים סייע משרדנו בגיוס מקורות מימון, בניית תקציב ובגיבוש תפיסת תחזוקה לעתיד לבוא עם השלמת עבודות הפיתוח.
בתחילת שנת 2008 הוגדר מבנה עקרוני של מנהלת הקמה של הפארקים הכולל את הגופים: נציגי עיריית ירושלים, מועצות מקומיות שכנות, הרל"י, קק"ל, רט"ג ואנשי מקצוע רלוונטיים. הגופים החברים במנהלת מביאים אליה, כל אחד בתחומו, את ההתמחות הארגונית.
ת.י.ק פרויקטים הופקדה ע"י הרשות לפיתוח ירושלים לנהל ולגבש אסטרטגיה של התכנון הכולל ולפעול להקמת הפארקים המטרופולינים של ירושלים. צוותי עבודה- צוות תכנון פיתוח, צוות שפת מקום צוות אוצרות גרפיקה ומיתוג, צוות ארגון וכלכלה, צוות חברה וקהילה, צוות תיאום תשתיות.
משנת 2004 מקודמות ע"י חברת ת.י.ק פרויקטים תכניות סטטוטוריות להקמת הפארקים - עמק רפאים-תכנית 12,222 שאושרה בשנת 2013, עמק מוצא- תכנית י/מי/3 המצויה בשלבי אישור.

ראה מידע נוסף..

השמורה משתרעת מערבית לכביש 40, 5 ק"מ צפונית-מערבית לקיבוץ שדה בוקר (בשוליים הדרומיים של רמת בוקר).דרכי עפר לא מסומנות מובילות לשמורה מכביש 40, בקרבת חוות נחל בוקר וחוות זית המדבר.
הרחבת השמורה יוצרת רצף בין השמורות הקיימות ובין שמורת מצוק הצינים. בהרחבה זו נכללים מספר אתרי עתיקות, ובין היתר שרידי מצודה בשיפולי רכס בוקר, בורות מים ותצפיות נוף. תחום ההרחבה כולל גם קטע בן 2 ק"מ מאפיק נחל הבשור המתחיל באזור זה, ועושה דרך ארוכה מכאן לעבר הנגב המערבי וחבל עזה.
בתחומי השמורה נמצאים שני ריכוזים גדולים של חלמונית גדולה, במשטחי סלע ולמרגלותיהם, כאשר בכל ריכוז יש מאות רבות של חלמוניות. משטחי הסלע מספקים לחלמוניות כמות נגר משמעותית בחורף המאפשרת את צמיחתן באזור מדברי.
במשטחי הסלע, נוסף לחלמוניות, בולטת כתלה חריפה. בגוש המערבי (העיקרי) של השמורה צומח עץ בודד של שיטת הנגב, ובאפיקים בתחום השמורה גדלים שיחים ובני-שיח מדבריים וביניהם רותם המדבר, זוגן השיח, גלונית מצוייה ועוד.
כמו כן צומחים בשמורה מינים נוספים וביניהם חצב מצוי ועירית גדולה. באביב בולטים ברכס צבעונים רבים.

ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג נגב צפוני
 
תאור השמורה המוצעת וייחודה:
השמורה המוצעת משתרעת לאורך המקטע המרכזי של ערוץ נחל הבשור וגדותיו, החל מצומת צאלים בדרום (מפגש הכבישים 222 ו-234) ועד לצומת רעים בצפון (מפגש הכבישים 232 ו-234). השמורה צרה וארוכה בשל אופיו הטבעי של ערוץ הנחל אותו אמורה לשמר. משני עבריה שטחים חקלאיים נרחבים - גידולי שדה, מטעים ופרדסים. לאורכה מספר מאגרי מים ומתקני מקורות המשמשים להשקיית השדות החקלאיים. בתחום השמורה המוצעת שתי שמורות טבע מוכרזות - שמורת נחל הבשור ושמורת פארק האפיק, ובמרכזה גן-לאומי הבשור (מכונה גם פארק אשכול). בחלקה הצפוני שני יערות נטע-אדם: יער המילואים ויער רעים. בחלקה הדרומי יער צעיר: יער מקורות. ערוץ הנחל לאורך המקטע המוצע הינו מבותר ביותר ויוצר נוף של בתרונות לס וקניונים בעלי קירות אנכיים ומצוקיים. המהווים ניגוד בולט לסביבתם: פני השטח של חבל הבשור מתונים מאוד. אזור זה מתאפיין במישורי לס, ושטחים גליים המתרוממים במתינות לכיוון מזרח. במרכז השטח וצפונו מתרוממים רכסי כורכר, ודרום האזור מכוסה במישורי חול.
נחל הבשור מהווה, בשל המים והצומח השופע לאורכו, גורם משיכה ומסתור לבעלי-חיים ועופות רבים, כמו-גם לחברת חי אקווטית השוכנת במימיו (יצחקי וחובריו 1978). בשל סביבתו המדברית מעוטת המשקעים, או החקלאית - נטולת העצים, אפיק הנחל מהווה ניגוד חזק לסביבתו ולכן חשיבותו הרבה לעולם החי. הנחל על יובליו מחבר אזורים אקלימיים שונים ובתי-גידול שונים מאוד באופיים: מהר הנגב הצחיח בדרום, דרך ספר המדבר הערבתי במזרח ועד למישור החוף הדרומי והחולי בשיפכו המערבי. חיבור זה מאפשר זרימה של צמחים ובעלי חיים לאורכו וקישוריות ברמות שונות: מנופים ובתי-גידול ועד לקישוריות בין אוכלוסיות מרוחקות.
שני הנחלים (גרר ובשור) שופעים מעיינות רבים ונביעות המהוות בסיס לחקלאות והתיישבויות קדומות באזורים אלו. ניתן למצוא עדויות ארכיאולוגיות לקיום יישובים ופעילות חקלאית ומסחרית ענפה לאורך ההיסטוריה. לדוגמה תל-גמה, בו נחשפו מספר רב של שרידים המעידים על התיישבות כמעט רציפה במקום החל מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה ההלניסטית.
אזור הנגב המערבי מהווה את "אסם התבואה" של מדינת ישראל, והחקלאות הענפה בו מתפרסת ומגיעה עד לגדות הנחלים. הנוף השולט באגן הניקוז של נחלים אלו הוא בעיקרו מישורי וחקלאי: שדות נרחבים, וכן מטעים ופרדסים, וביניהם ערוצים ובתרונות טיפוסיים. החקלאות הענפה באזור פגעה קשות בנופים הטבעיים שהיו בנגב המערבי, וכיום אזור הנחל הוא המפלט הטבעי האחרון לעולם החי ולמטייל.
מטרת התכנית יצירת מסגרת תכנונית לשמורת טבע ויער נחל הבשור, ע"י הגדרת גבולות, ייעודי קרקע וקביעת הנחיות לשמירה על החי, הצומח והדומם במצבם הטבעי בשמורת הטבע, תוך מתן אפשרות לקליטת קהל בשטחי היער, ולאפשר פיתוח דרכים נופיות ודרכי אופניים, תצפיות נוף, חניוני נופש, מעברים מעל הנחל וכניסת קהל לביקורים בשמורה.

יזמי התכנית: רשות מקרקעי ישראל

החל משנת 2016 מנהל משרד תיק פרויקטים תכנון לביצוע של גן לאומי צבעי מכתש הרמון בלב מכתש רמון, באזור ששימש בעבר אזור לכרייה וחציבה.
הג"ל משלב נופים ייחודיים החושפים תופעות גיאולוגיות וגיאומורפולוגיות מרתקות וכן שרידים מרשימים של תעשיית הכרייה והחציבה שפעלה במקום.
את הגן חוצה ציר הרמון – דרך רכב, וטיילת הולכי רגל, המקשר את כביש 40 ממערב עם חניון בארות ממזרח. לאורך הציר מוקדי ביקור רבים ומגוונים - מחשופי סלע צבעוניים, מערומי חול צבעוני, בורות כריה נטושים, מתקן "התנור" – הכבשן ששימש לשריפת תוצרי החציבה, ועוד.
בגן מתוכנן פיתוח להנגשת הנופים ומוקדי הביקור לטובת קהל המבקרים – בין היתר מתוכנן ביצוע שבילי אופניים, סככות צל, תשתיות, שילוט הסברה, ריהוט פארק, אמצעי המחשה ועוד.

בנוסף מקדם משרד תיק פרויקטים תכנית מפורטת לביצוע מבנה מבואה לגן, מוזיאון, מבני שירותים, גשר הולכי רגל ואגם נופש.