פרויקטים מובילים

יזמי התכנית: רשות מקרקעי ישראל

יזם התכנית: רשות מקרקעי ישראל בשיתוף עם מ.א. רמת נגב ומ.א. ערבה תיכונה

מתוקף תכנית מתאר מחוזית - 4/14/55 למרחב דרכי הבשמים בנגב, מתכנן משרדנו 10 תכניות מפורטות ובהן 15 מוקדי תיירות.
מוקדי התיירות מצויים בשטחן של שתי מועצות אזוריות: מ.א. רמת נגב ומ.א. ערבה תיכונה.

הרעיון המנחה של התכנית הוא לשמור על מרכיבי הטבע, הנוף והמורשת הייחודיים של מרחב דרכי הבשמים ובתוך כך לפעול למען המינוף הכלכלי- תיירותי ע"י הקמת מוקדי תיירות הנשענים על ערכי שימור וכיבוד הסביבה.
התכניות מדייקות את איתור מיקום המוקדים אשר בתמ"מ 4/14/55, תוך בחינת הנוף, הסביבה, העתיקות והתשתיות הקיימות.
ע"פ הוראות התמ"מ אכסון מלונאי יהיה בהתאמה לאופי ולסביבה המדברית, לתנאיה ולרגישותה. התוכניות המפורטות תהינה במגוון טיפולוגיות בינוי אשר יפנו לקהל מגוון: בינוי חאן, כפר נופש בואדי, צימרים, מלונית.

משרד `תיק פרויקטים` עומד בראש צוות תכנון הפרויקט. התכנון האדריכלי נערך ע"י אדריכל אסף שקד ממשרד תיק פרויקטים.
 

ראה מידע נוסף..

יזמי התכנית: מ.א. מטה יהודה

המועצה האזורית מטה יהודה משתרעת על פני שטח של כ-480,000 דונם, בלב הארץ, בין שני מרכזי האוכלוסין הגדולים בישראל – מטרופולין תל אביב ומטרופולין ירושלים.
מרחב המועצה הינו בעל רגישות סביבתית ונופית גבוהה ופזורים בו נופים וערכים מגוונים של מורשת תרבותית.

המועצה מאגדת בתוכה 57 יישובים – מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים, יישובים כפריים, חוות חקלאיות ומנזרים. אוכלוסיית המועצה מונה כ-45,000 תושבים ומהווה פסיפס של תרבויות לאומים ועדות.

תכנית המתאר החדשה תחליף את תכנית מי/200 משנת 1979, והיא מכוונת לשנת היעד 2045. מטרת התכנית ליצור תשתית סטטוטורית כוללת ליישובי המועצה ולשטחים הפתוחים במרחבי המועצה. התכנית תכלול הטמעת הפוטנציאל הגלום בתכניות ארציות ומחוזיות מאושרות, ותותאם למדיניות התכנון הארצית והמחוזית, ולמדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

חברת `תיק פרויקטים` מנהלת ועורכת בשיתוף אדריכל ארי כהן, את הכנת תכנית המתאר למועצה האזורית מטה יהודה, ומשמשת כמתכננת החקלאות והתיירות.

יזמי התכנית: הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

שטח לתכנון: 2000 דונם
סטטוס: בתכנון
צוות תכנון: אד` אסף שקד, אד` מיכל נחום ונופר סנדלר.

רובע מערב נמצא בצפון הנגב, מדרום-מזרח לעיר באר שבע, בתווך שבין הישוב הבדואי שגב שלום וכביש 40.
תכנית זו היינה אחת מרצף תכניות, הנגזרות ממדיניות התכנון הכוללת לישוב, אשר משלימות זו את זו לכדי רצף של פתוח עירוני.
התכנית קובעות ייעודי קרקע לשטחי מגורים, כבישים מוסדות ציבור שצפי"ם, אזורי מסחר ועוד.
התכנית מייעדת תוספת של כ-3,000 יחידות דיור.
התכנית מספקות פתרון תכנוני ראוי לישוב הפזורה הבדואית היושבת באזור, כמו גם לפזורה היושבת ממערב לכביש 40.

השטחים הפתוחים מתוכננים כהמשך לשטחים פתוחים בתכניות סמוכות ומיצרים את הדופן השנייה, המבונה של הפארק המרכזי של הישוב בכללו, פארק נחל צאן שהינו ביעוד יער קק"ל. שטח היער מתוכנן כשטח אקסטנסיבי ומיועד לשטחי נטיעות שבילים להולכי רגל ואופניים ופינות ישיבה. לאורכו מתוכננת טיילת.
כמו כן מתוכננים רצפים של שטחים ציבוריים פתוחים, המהווים את מערכת התנועה המשנית ברובע להתנהלותם של הולכי הרגל במקביל ובמכוון בנפרד ממערכת הכבישים והתנועה הממונעת. השטחים מיועדים גם לשהייה של פנאי ונופש ברמות שונות, מרמה עירונית ועד גנים שכונתיים.
בנוסף נוצל תוואי הוואדיות והשטחים המשופעים בין השכונות לשטחים ציבוריים בפיתוח אקסטנסיבי בהתערבות מתונה

מזמין התכנית: הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

 פרויקט חוות דרך היין- פרויקט חקלאות תיירות והתיישבות להקמת 30 חוות בהר הנגב

רמת הנגב, מצפה רמון וירוחם
שטח לתכנון: 3,000 דונם
18 תכניות מפורטות להסדרת 30 חוות חקלאיות תיירותיות ברמת הנגב
סטטוס: הפקדה/תכנון
חוות דרך היין - משרד תיק פרויקטים מתכנן ועורך 18 תכניות מופרטות אשר מכוחן מוקמות 30 חוות. תכנון תכניות אלו, הינן חלק מרצף החוות החקלאיות והאתרים הנכללים בתמ"מ 14/4 שינוי מס` 42. "דרך היין ברמת הנגב", אשר הכשיר את התשתית הסטטוטורית ליצירת פרויקט משולב נופי, תיירותי וחקלאי המלווה את הדרכים העיקריות באזור. תכנון החוות כולל את המרכיבים הבאים: מגורים, תיירות וחקלאות. הפרויקט מוסיף נדבך מעניין לאתרי הביקור ברמת הנגב ויפתח בפני המבקרים באזור צוהר לדמות של הנגב בעבר ובעתיד כאזור התיישבותי חקלאי.

יזם התכנית: הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב

התכנית האסטרטגית הכוללת להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מנחה ומניעה תהליך בו משולבים תחומי תכנון ההתיישבות, הסדרת הקרקע, הפיתוח והאכלוס, יחד עם תכנית צמיחה כלכלית חברתית למגזר הבדואי.
התכנית מציגה תפישה כוללת להסדרת ההתיישבות ובכלל זה המלצות מפורטות לקידום סטטוטורי ולבחינות היתכנות, הנדרשות להשלמת מעשה ההתיישבות.
התכנית מבקשת ליצור הסכמה לאומית רחבה, המעמידה את האדם במרכז התכנית, תוך יצירת שיפור משמעותי באיכות החיים של כלל האוכלוסייה הבדואית בנגב. התכנית מניחה כי תהליך הסדרת המקרקעין יעמיד חטיבות קרקע המספקות את צרכי הריבוי הטבעי בישובים הקיימים והמתוכננים, את האפשרות להסדיר את הפזורה הפנימית המתגוררת בתחום היישוב, ולכנס אל היישובים, או בצמידות דופן להם פזורה חיצונית, ככל הניתן.
נבחנו שתי חלופות קצה ליישוב הפזורה הבדואית: חלופת "האדם" הגורסת כי יש להעניק לאוכלוסייה הבדואית בנגב את הסיכוי המיטבי לקידום חברתי וכלכלי ולשילובה בחברה הישראלית, וחלופת "האדמה" המבקשת להותיר כל משפחה בדואית בצמידות מלאה לפיסת הקרקע בה היא מתגוררת בפועל. התכנית שואפת ליצור אופטימיזציה בין שתי החלופות. כלומר, גיבוש חלופה בה גלומה התשובה המיטבית לחיזוק האוכלוסייה הבדואית. התכנון המרחבי בנוי כך שמחד גיסא הצורך בהעתקת אוכלוסייה יצומצם, ככל הניתן, ומאידך גיסא, יובטחו שירותים חברתיים, הזדמנויות כלכליות, ותשתיות פיזיות ברמה המקובלת בחברה הישראלית.
המגמה המוצעת בתכנית הינה הסדרת ההתיישבות במסגרת הישובים הקיימים והמתוכננים ובמספר איתורים חדשים, שייבחנו ע"י הרשות באמצעות צוותי התכנון המרחביים, כאשר פרק חיוני משלים יעסוק בתוכנית כלכלית חברתית לחיזוק הישובים הללו.

יזם התכנית: מנהל התכנון, משרד הפנים

בהמשך להחלטת המועצה הארצית משנת 2005, יזם מנהל התכנון במשרד הפנים, עריכת מסמך מדיניות ותכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים – תמ"א 14/ג`, כחלק מתכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה, תמ"א 14.
מטרתה העיקרית של תמ"א 14/ג` והאתגר העומד במרכזה הוא הבטחת האיזון בין שלושה גורמים מהותיים:
כלכלה – מתן מענה לצרכי המשק הלאומי, מן הבחינה הכלכלית והחברתית בטווח הבינוני והארוך.
חברה וסביבה – השפעה על האדם, השפעה על הסביבה ואפשרויות לצמצום השפעות שליליות חברתיות וסביבתיות.
תכנון – מיקום אתרי כרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים ביחס לפיתוח קיים ומגמות תכנון ופיתוח עתידיות.
תכנון תמ"א 14/ג` מתבסס על סקר המכון הגיאולוגי לתפרוסת המחצבים בישראל, עפ"י הסקר ממוקמים מרבית מרבצי המינרלים התעשייתיים במרחב הנגב.
חברת ת.י.ק פרויקטים עמדה בראש צוות תכנון לעריכת מסמך מדיניות מקיף ולאחריו עריכת תכנית מתאר ארצית עד להבאתה לאישור הממשלה.

תכנית רחבת היקף המשלבת מדיניות תכנון כוללת בתחום הפיזי, הכלכלי והשיווקי.
התכנית כוללת את צפון יפו, מחוף הים במערב, הנמל, העיר העתיקה ומתחמי המסחר והשווקים בואכה שדרות ירושלים.
בהמשך להתוויית המדיניות הכוללת הוכנה תכנית פיתוח לכל אחד ממתחמי התכנית. לכל מתחם תכנוני הוגדרו משימות, תקציבים ודרכי פעולה.
משרד תיק פרויקטים ערך וניהל את הכנת תכנית התיירות הכוללת למתחם התיירות ליפו.

פארק ירושלים- פארקים מטרופוליטניים של ירושלים
יזם התכנית: הרשות לפיתוח ירושלים

פארק ירושלים מתפקד כפארק נופש מטרופוליני במרחב נופי קדם ומורשת תרבות חקלאית, לרווחת תושבי ירושלים ומדינת ישראל.
שלוש היחידות הגיאוגרפיות אוחדו למערכת אחת-עמק הארזים כ- 3,200 דונם, עמק רפאים כ- 5,000 דונם ועמק מוצא כ- 5,000 דונם, כחגורת שטחים פתוחים, העוטפת את ירושלים ושולחת "אצבעות ירוקות" אל הרקמה האורבנית ע"י פארק המסילה כ- 75 דונם ופארק נחל צופים כ- 640 דונם. לפארקים אלו יצורפו השטחים הפתוחים באגן ההיסטורי של העיר העתיקה.
את המערכת קושרת שדרת הפארק המורכבת מהפרויקטים המרכזיים הממוקמים במרכזי העמקים – אפיקי הנחלים המשוקמים ושבילי אופניים. בפארקים מתוכננים מוקדים מרכזיים כגון ספורטק בעמק הארזים, אגם נופש ופנאי לצד סכר עמק מוצא והרחבת גן החיות. שיקום אפיקי הנחלים יוצר הזדמנות ליצירת מוקדי פנאי ונופש. ביחד עם היצירה הפיזית של מערכת הפארקים סייע משרדנו בגיוס מקורות מימון, בניית תקציב ובגיבוש תפיסת תחזוקה לעתיד לבוא עם השלמת עבודות הפיתוח.
בתחילת שנת 2008 הוגדר מבנה עקרוני של מנהלת הקמה של הפארקים הכולל את הגופים: נציגי עיריית ירושלים, מועצות מקומיות שכנות, הרל"י, קק"ל, רט"ג ואנשי מקצוע רלוונטיים. הגופים החברים במנהלת מביאים אליה, כל אחד בתחומו, את ההתמחות הארגונית.
ת.י.ק פרויקטים הופקדה ע"י הרשות לפיתוח ירושלים לנהל ולגבש אסטרטגיה של התכנון הכולל ולפעול להקמת הפארקים המטרופולינים של ירושלים. צוותי עבודה- צוות תכנון פיתוח, צוות שפת מקום צוות אוצרות גרפיקה ומיתוג, צוות ארגון וכלכלה, צוות חברה וקהילה, צוות תיאום תשתיות.
משנת 2004 מקודמות ע"י חברת ת.י.ק פרויקטים תכניות סטטוטוריות להקמת הפארקים - עמק רפאים-תכנית 12,222 שאושרה בשנת 2013, עמק מוצא- תכנית י/מי/3 המצויה בשלבי אישור.

ראה מידע נוסף..

יוזמי התכנית: רמ"י, רט"ג בשיתוף המועצות האזוריות בתחום שטח התכנית

הסיפור ההיסטורי המרתק הגלום בדרכי הבשמים העתיקות , שרידי ערי העבר וחקלאות המדבר הייחודית עמדו ברקע להכנת תכנית אב ותכנית מתאר מחוזית חלקית אשר הוכנו ע"י חברת תיק פרויקטים.
התכנית משלבת תפישה כוללת לשימור מרחבי הנגב על ערכי הנוף, הטבע ומורשת תרבות האדם יחד עם פיתוח תיירותי מושכל.
התכנית מגדירה את מרחבי הנגב מחבל אשכול בצפון מערב ועד לערבה המרכזית בדרום מזרח כפארק מדברי רחב היקף ברמה הארצית, המקיים זיקה לתיירות המושתתת על משאבי הסביבה, הטבע, הנוף ומורשת תרבות העבר בארץ הנגב כמשאב המשיכה העיקרי למבקרים. במרחב דרכי הבשמים שולבו ערכי ארץ המכתשים. תכנית ארץ המכתשים מיישמת את עקרונות תכנית האב והחלטת הממשלה משנת 1994 אשר בקשה לשמור ולהגן על מרחב ארץ המכתשים המוגדר שטח בעל רגישות של ערכי טבע ונוף ייחודיים.

זאב טמקין ערך וניהל את תכנית האב אשר במהלך הכנתה הוכרזה דרך הבשמים כ"אתר מורשת עולם" על ידי אונסק"ו.
תכנית המתאר אושרה במינהל התכנון בשנת 2016. תכנית זו נערכה ע"י זאב טמקין במשותף עם אדר` אסף שקד מחברת תיק פרויקטים.

ראה מידע נוסף..

יזמי התכנית: רשות הטבע והגנים

החיזיון האור קולי במצדה מערב פועל כבר למעלה מ 25 שנים. המופע הוא מוצר משלים לחניון הלילה ועליה להר עם הזריחה.

למרות ריחוקו , 18 ק"מ מערד, בדרך לא פשוטה, ללא מוצא, המופע מחזיק לאורך שנים בהיקף של כ 40 אלף מבקרים לשנה. רוב הקהל מרוצה מהמופע אך לא יוצא מגדרו, בשנים האחרונות ניכרה ירידה במספרי המבקרים והיום בעידן הטכנולוגי המתקדם יש הרגשה ש"המוצר" התיישן וזקוק ל"ריענון" משמעותי.

רשות הטבע והגנים החליטה לחדש את המופע האור קולי במצדה. זאת הזדמנות יחידה במינה בה מוצע לקהל לשבת אל מול הר מצדה, לראות לשמוע ולהיות חלק מהסיפור, בדיוק במקום בו התרחשו האירועים.

חברת תיק פרויקטים נבחרה לנהל את התכנון והביצוע של הקמת חיזיון אור וקול חדשני ומתקדם אשר יביא להעצמת החוויה והגדלת מספר המבקרים, ולחיזוק הקשר למוקדי התיירות ממערב למצדה ולעיר ערד.

יזם התכנית: החברה לפיתוח קיסריה

קיסריה התברכה בסגולות מקום נדירות: מכלול ארכיאולוגי המשקף סיפור היסטורי מרתק לצד חופים מרהיבים, גן לאומי ונמל המהווים מוקדי תיירות מהמובילים בישראל. במטרה להעצים את חווית הביקור בקיסריה ולשמר את הממצא הארכיאולוגי החשוב נערכה תכנית אב כוללת לפיתוח התיירות המשולבת כפרק בתוכנית המתאר ליישוב.

העיר הביזאנטית:

מטרת התוכנית העשרת מכלול הביקור בעקרי שרידי מורשת העבר של העיר הביזנטית קיסריה לתקופות השונות, הסדרת המתחם התיירותי באזור התווך בין אתר העתיקות לבין הישוב קיסריה ההולך ומתפתח. הגדרת הממשק בין החלק האורבאני למתחם התיירותי של קיסריה, שיתוף פעולה עם כל הגורמים המפתחים של המתחם והסדרת הכניסה, מערכת התנועה והחניה במתחם.
חברת תיק פרויקטים ערכה את מרכיבי התיירות בתכנית וניהלה את תהליך התכנון בשלמותו.

אדריכלות: יגאל צמיר וגובי קרטס אדריכלים

שכונת מול התבור – נצרת עילית מס" 212-0478495

יזם התכנית: רשות מקרקעי ישראל

תכנית שכונת המגורים "מול התבור" ממוקמת במורדות הצפון מזרחיים של נצרת עילית הפונים אל הר תבור ועמק יזראל.
התכנית המקודמת על ידי ת.י.ק פרויקטים בשיתוף עם משרד ניר קוץ אדריכלים עבור רשות מקרקעי ישראל נערכה בהתאם לתכנית המתאר החדשה של העיר המקודמת בימים אלה ונותנת מענה תכנוני לעקרונות התכנון שנקבעו בתכנית המתאר וזאת בתיאום ובשיתוף עם עיריית נצרת עילית.

ראה מידע נוסף..